רִבִּי יוֹסֵי בַּר חֲלַפְתָּא אֲתוֹן תְּרֵין בַּר נַשׁ מֵידוֹן קוֹמוֹי. אָֽמְרֵי לֵיהּ. עַל מְנָת שֶׁתְּדִינֵנוּ דִּין תּוֹרָה. אֲמַר לוֹן. אֲנִי אֵינִי יוֹדֵעַ דִּין תּוֹרָה אֶלָּא הַיּוֹדֵעַ מַחֲשָׁבוֹת יִפְרַע מֵאוֹתָן הָאֲנָשִׁים. מְקַבְּלִין עֲלֵיכוֹן מַה דַּנָּא אֲמַר לְכוֹן.
Pnei Moshe (non traduit)
אני איני יודע דין תורה. אלא לפי טענותיכם אני דן אתכם והיודע מחשבות הוא יפרע מאותן האנשי' הטוענין שקר אבל צריך שתקבלו עליכם מה שאני אומר לכם:
1b לֹא הֵן גְּזֵילוֹת הֵן חֲבָלוֹת. אַשְׁכָּח תַּנֵּי רִבֵּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי. וְאֵ֨לֶּה֙ הַמִּשְׁפָּטִ֔ים אֲשֶׁ֥ר תָּשִׂ֖ים לִפְנֵיהֶֽם. אֲתַא מֵימַר לָךְ כִּפְשׁוּטָהּ דְּקִרְייָא. וַתְייָא כְרִבִּי יוֹסֵי בַּר חֲלַפְתָּא.
Pnei Moshe (non traduit)
ואתייא כר' יוסי בן חלפתא. כלומר דאגב דהתנא שונה כמו שהן כתובין בא להשמיענו פשוטה דקרא ג''כ לענין זה דאשר תשים לפניהם כתיב ומכאן דאין לדיין אלא מה שעיניו רואות וכמו שאמר ר' יוסי בן חלפתא לאלו שבאו לפניו לדון ואמרו לו שידון אותם בדין תורה:
אשכח תני ר''ש בן יוחי. אשכחן ברייתא דתני רשב''י ומפרש לטעמא דהתנא במתני' דאקרא קאי כדכתיב ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם ומפרש ברישא דיני ממונות כי תקנה עבד עברי והדר גזילות וחבלות בפרשה ואתא התנא מימר לך כפשוטה דקרייא כמו שהן כתובין במקרא:
לא הן גזילות הן חבלות. אטו בכלל דיני ממונו' לא הן גזילות הן חבלות ומפני מה חלקן התנא לשנותן בתרתי:
שְׁמוּאֵל אָמַר. שְׁנַיִם שֶׁדָּנוּ דִּינֵיהֶן דִּין אֶלָּא שֶׁנִּקְרְאוּ בֵּית דִּין חָצוּף. רִבִּי יוֹחָנָן וְרֵישׁ לָקִישׁ תְּרֵיהוֹן מָרִין. אֲפִלוּ שְׁנַיִם שֶׁדָּנוּ אֵין דִּינֵיהֶן דִּין. תַּמָּן תַּנִּינָן. הָיָה דָן אֶת הַדִּין. זִיכֶּה אֶת הַחַייָב חִייֵב לַזַּכַּאי. טִמֵּא לַטָּהוֹר טִיהֵר לַטָּמֵא. מַה שֶעָשָׂה עָשׂוּי וִישַׁלֵּם מִבֵּיתוֹ. רִבִּי בָּא בְשֵׁם רִבִּי אַבָּהוּ. בְּשֶׂאָֽמְרוּ לוֹ. הֲרֵי אַתְּ מְקוּבָּל עָלֵינוּ כִשְׁנַיִם. מָה אֲנָן קַייָמִין. אִם בְּשֶׁטָּעָה וְדָנָן מִשִּׁיקּוּל הַדַּעַת. בְּדָא מַה שֶעָשָׂה עָשׂוּי. אִם בְּשֶׁטָּעָה וְדָנָן דִּין תּוֹרָה. בְּדָא יְשַׁלֵּם מִבֵּיתוֹ. רִבִּי בָּא בְשֵׁם רִבִּי אַבָּהוּ. בְּשֶׁאָֽמְרוּ לוֹ. הֲרֵי אַתְּ מְקוּבָּל עָלֵינוּ כִשְׁלֹשָׁה עַל מְנָת שֶׁתְּדִינוּנוּ דִין תּוֹרָה. וְטָעָה וְדָנָן מִשִּׁיקּוּל הַדַּעַת. מַה שֶעָשָׂה עָשׂוּי. מִפְּנֵי שֶׁטָּעָה וְדָנָן מִשִּׁיקּוּל הַדַּעַת. יְשַׁלֵּם מִבֵּיתוֹ. שֶׁהִגִּיס דַּעְתוֹ לָדוּן יְחִידִי דִין תּוֹרָה. דְּתַנִּינָן. אַל תְּהִי דָן יְחִידִי. שֶׁאֵין דָּן יָחִיד אֶלָּא אֶחָד.
Pnei Moshe (non traduit)
ר' בא וכו'. כלומר אלא ע''כ כדאמר ר' בא בשם ר' אבהו דהכא במאי עסקינן שקבלו אותו עליהם כשלשה ואמרו לו על מנת שתדיננו דין תורה ולפיכך מה שעשה עשוי דהרי קיבלו עליהם דינו והוא טעה בשיקול הדעת וישלם מביתו על שהגיס דעתו לדון יחידי דין תור':
אם בשטעה ודנן דין תורה. כלומר שהטעות היתה במה שמפורש בדין א''כ קשיא בדא ישלם מביתו והא קי''ל טעה בדבר משנה חוזר הדין וצריך זה מי שזיכה אותו להחזיר מידו:
בדא מה שעשה עשוי. בתמיה והרי לא קבלו אותו עליהם ואפי' בשנים שדנו ואינם מומחין אין דיניהן דין:
אם בשטעה ודנן משיקול הדעת. שלו ואינו מפורש בהדיא הדין דאינו כן אלא דכגון דאיכא פלוגתא וסוגיא דעלמא אזלא כחד ואיהו אזל ועביד כאידך:
מה אנן קיימין. הש''ס מסיק לה להכריח אוקימתא דר' בא בשם ר' אבהו דאי לא תימא הכי קשיא במאי עסקינן דבאיזה הדבר היה הטעות שלו:
תמן תנינן. בפ''ד דבכורות מי שאינו מומחה וראה את הבכור וכו' ישלם מביתו דן את הדין וכו' ומוקי לה ר' בא דמיירי שקבלוהו עליהם ואמרו לו הרי את מקובל עלינו כשלשה צ''ל כדלקמיה דאי לאו הכי הא ר''י ור''ל דאמרי תרווייהו דאפי' שנים שדנו אין דיניהן דין:
אפילו שנים שדנו. כלומר אפי' דנו כבר אין דיניהן דין:
ב''ד חצוף. שעברו על תקנת חכמים:
תַּנֵּי. קוֹדֶם לְאַרְבָּעִים שָׁנָה עַד שֶׁלֹּא חָרֵב הַבַּיִת נִיטְלוֹ דִינֵי נְפָשׁוֹת וּבִימֵי שִׁמְעוֹן בֶּן שֶׁטַח נִיטְלוּ דִינֵי מָמוֹנוֹת. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי. בְּרִיךְ רַחֲמָנָא דְּלִי נָא חֲכִים מֵידוֹן.
Pnei Moshe (non traduit)
בריך רחמנא דלית אנא חכים מידון. שאיני יכול לדון ואין עלי עונש המשפט וחושך עצמו מן הדין היה ולפיכך אמר כן:
רִבִּי עֲקִיבָה כַּד הֲוָה בַּר נַשׁ אֲזַל בָּעֵי מֵידוֹן קוֹמֵיהּ הֲוָה אֲמַר לֵיהּ. הֲווּ יוֹדְעִין לִפְנֵי מִי אֲתֶּם עוֹמְדִין. לִפְנֵי מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם. שֶׁנֶּאֱמַר וְעָֽמְד֧וּ שְׁנֵי הָֽאֲנָשִׁ֛ים אֲשֶׁר לָהֶ֥ם הָרִ֖יב לִפְנֵ֣י יי. וְלֹא לִפְנֵי עֲקִיבָה בֶּן יוֹסֵף.
Pnei Moshe (non traduit)
לפני מי אתם עומדים. לא לפני אלא לפני מי שאמר והיה העולם דלפני ה' כתיב:
גְּזַר דִּין נְפָקוּ מִן דְּרַב לְגַרְמֵיהּ. מִן דְּרִבִּי אָחָא לְגַרְמֵיהּ. מִן דְּרִבִּי יוֹנָה וְרִבִּי יוֹסֵי לְגַרְמֵיהוֹן.
Pnei Moshe (non traduit)
גזר דין נפק מן דרב לגרמיה. יצא פסק דין מלפניו ודן כשהוא יחידי וכן אלו כולם:
רִבִּי יוֹחָנָן אֲזַל מֵידוֹן קוֹמֵי רִבִּי חִייָה רַבָּה. אַייְתִיב גַּבֵּיהּ חַד תַּלְמִיד. וְלֹא כֵן תַּנֵּי. אָב וּבְנוֹ הָרַב וְתַלְמִידוֹ שְׁנֵיהֶן נִימְנִין אֶחָד. נֵימַר חָבֵר וְתַלְמִיד הָיָה. כְּרִבִּי לָֽעְזָר לְרִבִּי יוֹחָנָן.
Pnei Moshe (non traduit)
אייתיב גביה. הושיב ר' חייא רבה. תלמיד אחד אצלו שלא יהא יחידי:
ולא כן וכו'. בתוספ' פ''ז ובין בדיני ממונות בין בדיני נפשות ומשני דנימר תלמיד חבר הוה זה כר''א לר' יוחנן שהיה תלמיד חבר שלו ואותו נמנה בפני עצמו הוא:
רִבִּי אַבָּהוּ הֲוָה יְתִיב דַּייָן בִּכְנִישְׁתָּא מְדַרְתָּא דְקַיסָרִין לְגַרְמֵיהּ. אָֽמְרִין לֵיהּ תַּלְמִידוֹי. וְלָא כֵן אַלְפָּן רִבִּי. אַל תְּהִי דָן יְחִידִי. אֲמַר לוֹן. כֵּיוָן דְּאַתּון חֲמוּ לִי יְתִיב דַּייָן לְגַרְמִי וַאֲתוֹן לְגַבַּיי כְּמִי שֶׁקִּיבְּלוּ עֲלֵיהֶן. וְתַנֵּי כֵן. בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים. בִּזְמַן שֶׁלֹּא קִיבְּלוּ עֲלֵיהֶן. אֲבָל אִם קִיבְּלוּ עֲלֵיהֶן דָּן אֲפִילוּ יְחִידִי.
Pnei Moshe (non traduit)
מדרתא. על שער העיר קסרין:
לגרמיה. בעצמו וביחידי:
כיון דאינון חמו לי. מאחר שהם רואין אותי אני יושב יחידי והן באים מאיליהן לדון לפני הוי כמי שקיבלו אותי עליהן:
ותני כן. דבשקיבלו דן יחידי:
רִבִּי בָּא וְרִבִּי בִנְיָמִין בַּר יֶפֶת הֲווּ דַייְנִין קוֹמֵי רִבִּי יִצְחָק וּנְפַק דִּינָא עִם רִבִּי בִנְיָמִין. אֲתַא רִבִּי בָּא בָּעְי מִיטְרוֹף. עָל רִבִּי אִמִּי וַאֲלַף. מוּמְחֶה שֶׁכָּפַף וְדָן דִּינוֹ דִּין.
Pnei Moshe (non traduit)
ונפק דינא עם ר' בנימין. יצא הדין זכאי עמו:
אתא ר' בא בעי מיטרוף על ר' אמי. רצה להקיש ולהטריח לר' אמי על שדנו ר' יצחק ביחידי ואליף ליה ר' אמי דמומחה שכפה לדון לפניו ודן דינו דין ור' יצחק מומחה הוא:
מָהוּ חוֹתָמוֹ שֶׁלְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. רִבִּי בֵּיבַי בְשֵׁם רִבִּי רְאוּבֵן. אֱמֶת. מָהוּ אֱמֶת. אָמַר רִבִּי בּוּן. שֶׁהוּא אֱלֹהִים חַיִּים וּמֶלֶךְ עוֹלָם. אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ. אָלֶ''ף רֵישֵׁיהּ דְּאַלְפָה בֵיטָא. מֵ'ם בְּאֶמְצָעִיתָא. תָּי'ו בְּסוֹפָהּ. לוֹמַר אֲנִ֤י יי רִאשׁ֔וֹן שֶׁלֹּא קִיבַּלְתִּי מֵאַחֵר. וּמִבַּלְעָדַי֭ אֵ֥ין אֱלֹהִֽים שֶׁאֵין לִי שׁוּתָף. וְאֶת אַֽחֲרוֹנִים אֲנִי הֽוּא. שֶׁאֵינִי עָתִיד לְמוֹסְרָהּ לְאַחֵר.
Pnei Moshe (non traduit)
א''ר בון. שהוא נוטריקון אלהים מלך תמיד:
ר''ל אמר. היינו טעמא דאלף רישיה דאלפא ביתא מ''ם באמצעיתא תי''ו בסופה ורמז היה הוה ויהיה:
מהו אמת. ולמה חותמו של הקב''ה אמת:
אָמַר רִבִּי יְהוּדָה בֶּן פָּזִי. אַף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּך הוּא אֵין דָּן יְחִידִי. שֶׁנֶּאֱמַר וְכָל צְבָ֤א הַשָּׁמַ֨יִם֙ עוֹמְדִים עָלָ֔יו מִֽימִינ֖וֹ וּמִשְּׂמֹאלֽוֹ. אֵילּוּ מַטִּין לְכַף זְכוּת וְאֵילּוּ מַטִּין לְכַף חוֹבָה. אַף עַל פִּי שֶׁאֵין דָּן יְחִידִי 2a חוֹתֵם יְחִידִי. שֶׁנֶּאֱמַר אֲבָל֙ אַגִּ֣יד לְךָ֔ אֶת הָֽרָשׁ֥וּם בִּכְתָב֭ אֱמֶ֑ת. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. לְעוֹלָם אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּך הוּא עוֹשֶּׂה בְעוֹלָמוֹ דָבָר עַד שֶׁנִּמְלַךְ בְּבֵית דִּין שֶׁלְּמַעֲלָן. מַה טַעַם. וֶֽאֱמֶ֤ת הַדָּבָר֙ וְצָבָ֣א גָד֔וֹל. אֵימָתַי חוֹתָמוֹ שֶׁלְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֱמֶת. בְּשָׁעָה שֶׁנִּמְלַךְ בְּבֵית דִּין שֶׁלְּמַעֲלָן. אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר. כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר יי אֱלֹהִים הוּא וּבֵית דִּינוֹ. וּבִנְיַין אָב שֶׁבְּכוּלָּם וַיי דִּבֶּ֥ר עָלָיו רָעָֽה.
Pnei Moshe (non traduit)
ובנין אב שבכולם. שהוא ע''פ מדת הדין כדכתיב:
כל מקום שנאמר ויי' הוא ובית דינו. וכן הוא בברכות פ' הרואה:
אימתי חותמו של הקב''ה אמת. אימתי חותם בחות' זה אחר שנמלך בב''ד של מעלה:
ואמת הדבר. מפני שעשה ע''י המלכה בצבא גדול שלמעלה:
חותם יחידי. כדכתיב הרשום בכתב אמת וזהו חותמו של הקב''ה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source